חסרי החוליות כאמצעי לניטור נחלים בישראל

טופס פניות הציבור

חברת חסרי החוליות הגדולים כאמצעי לניטור נחלים בישראל
נחל הירקון כמודל לנחלי החוף

ירון הרשקוביץ, פרופ' אביטל גזית

 

רקע
נחלי החוף בישראל מצויים תחת השפעה משמעותית של אדם לפחות כמחצית המאה. נחל הירקון הוא היחיד מבין נחלי האיתן במישור החוף שקיים בו קטע מעלה בלתי מופרע יחסית (ללא כניסת קולחים, Gasith, 1992). לפיכך, נבחר נחל הירקון לשמש כמודל לבחינת אפשרות שימוש בחברת חסרי החוליות הגדולים לבחינת "בריאות" הנחל (השלמות הביולוגית).

 

תפוצה ושפיעות חסרי חוליות בירקון 
המידע הקיים על תפוצת חסרי החוליות בנחל הירקון (ובנחלי חוף אחרים), יחסית מועט ומבוסס ברובו על סקרים חלקיים ותצפיות אקראיות (גזית, 1995). בין השנים 1999- 2002 נערך מחקר על חברת חסרי החוליות הגדולים (חח"ג) בנחל הירקון*. במסגרת המחקר נבחרו 8 תחנות דיגום המייצגות איכויות מים שונות לאורך הירקון "המתוק" (מנביעות הנחל ועד אתר שבע טחנות): שלוש תחנות במעלה הנחל, הנקי מזיהום אורגאני ("גשר הרכבת", "סכר 40", מעלה מפגש ירקון קנה") שלוש תחנות במרכז הנחל המייצגות קטע בו קיים זיהום אורגאני בינוני עד כבד ("מיתוג", "סכר חקלאי" ו"מורד הדרים") ושתי תחנות במורד הקטע המתוק המייצגות קטע בו איכות המים משופרת חלקית ("עשר טחנות ו"שבע טחנות").
האפיון הביוטי של חברת חסרי החוליות הגדולים (חח"ג) בירקון, התבצע על ידי דיגום סטנדרטי של מצעים טבעיים (צמחיית מים ועצמים טבולים) בתחנות המחקר. חסרי החוליות מוינו, נספרו והוגדרו עד לרמה הטקסונומית הנמוכה ביותר האפשרית.

 

בתקופת המחקר הנוכחי נמצאו בסך הכול 50 טקסונים של חח"ג (כ- 15 סדרות) לאורך הירקון, במגוון רחב של תנאי בית גידול. בקטע המעלה (שלוש תחנות עליונות) נמצאו 31 טקסונים (16 שאינם חרקים ו- 15 חרקים). מבין הטקסונים שאינם חרקים, 11 הינם טקסונים בנטיים נפוצים (קרי, צמודי מצע אשר נכחו בנחל יותר מפעם אחת) ואילו מבין החרקים נמצאו 10 בנטיים- נפוצים. בשלושת התחנות אשר בקטע המרכזי, נמצאו 21 טקסונים (5 שאינם חרקים ו- 16 חרקים), מתוכם נמצאו 2 טקסונים שאינם חרקים בנטיים נפוצים ו- 13 טקסוני חרקים בנטיים- נפוצים. בקטע המורד נמצאו 23 טקסונים, מתוכם 9 שאינם חרקים ו- 14 ממחלקת החרקים, 17 טקסונים בנטיים נפוצים (5 שאינם חרקים ו- 12 חרקים).
המשפחות הנפוצות ביותר לאורך נחל הירקון (מעל 85% נוכחות), מורכבות ממינים בעלי טווח רחב ומשתנה של עמידות לזיהום אורגאני וניתן למצאם במגוון רחב של איכויות מים, החל ממקומות בלתי מזוהמים ועד לזיהום בינוני.

 

מעלה הירקון
במעלה הירקון, שאינו מושפע מזיהום ישיר מהמקורות עד למפגש הנחלים ירקון – קנה), נמצאו במחקר הנוכחי (31 טקסונים בלבד), רובם היו ידועים מסקרי עבר בקטע זה של הנחל (גזית, 1995).
לעומת זאת בסקרים קודמים מצוינים טקסונים שלא נמצאו במחקר הנוכחי, בניהם חיטחביים ((Bryozoa, נציג מסדרת שעירי הכנף
(Hydroptila sp.) שאותר ב- 1994 (גזית מידע אישי) ו- 13 מינים ממערכת הרכיכות ( Mienis,1977). כמו כן, נמצא לראשונה בירקון ספוג מים מתוקים Ephydatia sp. שמקורו ככל הנראה מהכנרת (יתכן כי חדר באמצעות הזרמות תקופתיות של מי המוביל הארצי למעלה הירקון, גזית מידע בע"פ 1999). יחד עם מין זה נמצא מין של ארינמל אנדמי לספוג הנ"ל (Sisyra trilobata), (גזית, מידע אישי).
באביב 1999 נמצאו מספר פרטים בודדים של הסוג "שחריר הנחלים"
(Melanopsis sp.) בקטע הנקי ("סכר 40") ומאז לא נמצאו פרטים חיים מסוג זה בנחל הירקון (גזית מידע בע"פ). שנה קודם לכן עדין התקיימה אוכלוסיה גדולה יחסית של חלזון זה במעלה הירקון (אתרים "סכר 40",
"אבו רבאח" ומעלה מפגש ירקון – קנה). היעדר מידע מספיק על חברת חסרי החוליות בירקון ב-23 השנים שחלפו מאז הסקר המקיף האחרון
(Mienis, 1977) ועד לתחילת מחקר זה, מקשה על הבנת הגורמים להיעלמות מיני חסרי חוליות ממעלה הנחל.
שילובם של מספר גורמים סביבתיים יכלו לגרום לפגיעה בחסרי החוליות בקטע זה:

 

א. התייבשות: הירידה בשפיעות המים גורמת לאיבוד בתי גידול וכן לירידה באיכות המים המתבטאת בתנודות קיצוניות בטמפרטורה, עליה בסדימנטצייה, במליחות ובריכוז נוטריאנטים.

 

ב. טריפה: לנחל מוכנסים מידי פעם מיני דגים כדוגמת דגי גמבוזיה
(Gambusia affinis) למניעת מטרדי יתושים, קרפיונים ואמנונים לעידוד דיג. המורכבות הנמוכה של בתי הגידול הטיניים שאינה מזמנת מסתור, בשילוב עם הצטמצמות שטח המחייה (בעקבות ירידת נפח המים), חושפים את חסרי החוליות לטריפה מוגברת ע"י דגים.

 

ג. חומרי הדברה: החל משנת 1998 דווח על עדות לקיומם של חומרים קרצינוגניים (פעילות גבוהה של האנזים Erod) באתר מעלה הירקון "אבו רבאח" (מנליס, 2001). חסרי חוליות ובמיוחד חרקי מים, ידועים כרגישים ביותר לחומרי הדברה (Reice and Wohlenberg,1993).

 

ד. הכלרה: במסגרת הסכם הקצאת המים לנחל הירקון, מוזרמים מדי פעם מי קידוחים מוכלרים מאקוויפר ירקון-תנינים ישירות אל אפיק הנחל. נוכחות כלור חופשי במים עלול לפגוע במאכלסי מים רבים כדוגמת דגים וחסרי חוליות.

 

הקטע המרכזי
עם כניסת נחל קנה המזוהם בשפכים וקולחים באיכויות שונות לירקון, משתנה אסופת החח"ג ומורכבת בעיקר מחסרי חוליות בעלי עמידות גבוהה לזיהום כגון תולעים דל זיפיות, חלזונות ריאה, ימשושים, ופשפשאים. לרוב מיני החח"ג המתקיימים בקטע נחל זה, ישנם מנגנוני נשימה מיוחדים (כגון המוגלובין או נשימת אויר אטמוספרי), המאפשרים להם להתמודד עם ריכוזי החמצן הנמוכים המאפיינים תחנות עשירות בחומר אורגאני.

 

מורד הקטע המתוק
השיפור המסוים באיכות המים בתחנות המורד לעומת מרכז הנחל, מאפשר את קיומם של טקסונים רגישים יותר (אשר לרוב נעדרו מתחנות המרכז) כגון בריומאים (Ephemeroptera) ושפיראים (Odonata). חשוב לציין כי למרות השיפור היחסי באיכות המים בתחנות המורד נעדרו מקטע זה מספר מינים רגישים אשר נכחו בקטע המעלה בלבד. עובדה זו מטילה ספק ביכולתה של מערכת הנחל להשתקם לחלוטין לאחר אירועי זיהום ולהצביע על האפשרות המוגבלת של שיקום נחלים בישראל באמצעות קולחים מטופלים.

 

השלמות הביולוגית של נחל הירקון
ציין השלמות הביולוגית (Index of biological integrity), הינו ציין המורכב ממספר מאפייני אסופה, אשר הראו קשר מובהק לשינויים באיכות המים (להלן מדדים ביולוגים). שישה מדדים ביולוגיים שימשו בבניית הציין בנחל הירקון- עושר טקסוני החח"ג, אחוז הימשושים, אחוז הבריומאים, אחוז זחלי השפריריות, ציין מגוון המינים (Shannon's Index) וציין רגישות הטקסונים (Taxa sensitivity Index). ערכיו של ציין השלמות הביולוגית- B-IBI נעים בטווח שבין 1 (שלמות נמוכה ביותר) ל-5 (שלמות גבוהה ביותר). על מנת לקבל ערכי ביניים חולק הטווח הנ"ל לשישה טווחי ביניים והערכות מתאימות מהם ניתן להסיק על מצב השלמות הביולוגית של האסופה (בריאות הנחל).
השלמות הביולוגית בתחנות הנבחרות לאורך הירקון. נכרת מגמה של ירידה בשלמות הביולוגית ממעלה הנחל למרכזו והתאוששות חלקית במורד הנחל. התחנה בה ערך השלמות הביולוגית היה הנמוך ביותר הוא כקילומטר וחצי במורד כניסת נחל קנה (תחנת "מיתוג").
ראוי לציין כי גם במעלה הירקון נכרת מגמה של ירידה בשלמות הביולוגית בקטע שלכאורה אינו מופרע. תופעה זו קשורה ככל הנראה באירועי התייבשות. מורד הנחל מראה השתקמות חלקית שעדיין אינה שוות ערך לאיכות הביולוגית שבמעלה הנחל.