ניטור אקוטוקסיקולוגי של הירקון וקרקעיתו

טופס פניות הציבור

התאמת מבחני רעילות מהירים ואיתור מקורות זיהום

פרופ שמשון בלקין, ביה"ס למדע יישומי אוניברסיטה העברית

 

במקביל לפיתוח התעשייתי והיקפי הזיהום עלתה המודעות בדבר הסכנות הטמונות בו והצורך להעריך ולנטר נוכחותם של חומרים רעילים. צורך זה קיים כמובן בסביבות שונות (מי שתיה, מזון, אויר) אולם זכה לתהודה מיוחדת בעקבות אירועי העבר.

 

לצורך הניטור ישן שתי גישות שונות ומשלימות:
1. אנליזה כימית – גישה זו עונה על השאלה מה מכילה הדוגמא? תוך שימוש במספר כלים אנליטיים.
2. מבחנים ביולוגיים – גישה זו עונה על השאלה מה השפעת הדוגמא? תוך שימוש בבעלי חיים שונים.

 

בעלי החיים בהם נעשה שימוש נקראים יצורי מבחן, אשר מאפיינים רמות אקולוגיות שונות כגון: חיידקים, אצות, סרטנים ויצורים מסנני מים נוספים.
במהלך המבחן, יצורי המבחן נחשפים לפרק זמן מוגדר לדוגמאות קרקע ומים, ובסיומו נבדקת עוצמת הפגיעה במדד מוגדר כגון, שיעור תמותה, עיכוב בגידול, קצב ריבוי יחסית לדוגמת מים נקייה לחלוטין. ככל שעצמת הפגיעה גבוהה יותר, אזי רעילות המים גבוהה יותר ועלולה לסכן יצורים נוספים השוכנים בנחל.כל דוגמא נבחנה על-ידי מספר יצורי מבחן שונים, וזאת על מנת לספק תמונה רחבה ומהימנה יותר על רעילות המים.

במהלך העבודה (בין 2001-2002 ) נקבעו 5 נקודות דיגום שונות המייצגות קטעים שונים בנחל.

 

נקודה אחת בקטע העליון והנקי, סמוך לבריכת הנופרים, 3 נקודות לאורך חלקו המרכזי שעיקר מימיו הם קולחין, ונקודה נוספת בחלקו התחתון, המלוח. בכל הנקודות נבדקו הן המים העיליים הזורמים והן הקרקעית.

מהתוצאות עולה כי בחלק העליון לא זוהתה כלל רעילות בכל סוללת המבחנים הן במים העיליים והן בקרקעית.

בחלקו המרכזי במים העיליים זוהתה רעילות אשר פגעה במחצית מיצורי המבחן, בדוגמאות הקרקע זוהתה רעילות אשר פגעה במחצית מיצורי המבחן גם לאחר מיהול הדוגמאות עם מים נקיים למחצית ואף לרבע מריכוזם המקורי, אשר הלכה וקטנה במורד הנחל.
בחלקו המלוח של הנחל זוהתה רעילות במים העיליים במבחן אחד בלבד ובדוגמאות הקרקע בשני מבחנים בלבד, הרעילות שזוהתה בנקודה זו היתה נמוכה באופן משמעותי מזו שזוהתה בחלק המרכזי.

 

לסיכום ניתן לאמר איכות המים הקיימים בנחל מאפשרת חיים של יצורים מימיים שונים, אך לא באופן מושלם, יתכן כי יצורים שונים הרגישים יותר לזיהומים מאלו של יצורי המבחן לא יוכלו כלל להתקיים בתנאי איכות המים הקיימים (נכון לזמן הבדיקות).שיקום מלא ומתמשך של הנחל מחייב לפיכך הרחקת האיומים הפוטנציאלים והבטחת אספקת מים שפירים לכל ימות השנה, מאחר ודי באפיזודת זיהום קצרה, בכדי לגרום לפגיעה בחלק משוכניו הטבעיים של הנחל. תשומת לב ייחודית נדרשת לאיכות ורעילות הקרקעית.
מאחר ונמצא כי מזהמים רבים מצטברים בקרקעית, הרי שהרחפת הקרקעית עלולה לגרום לשחרור מיידי ורב של מזהמים. אולם אספקת מים שפירים תבטיח את שיקומו המלא של הנחל ושיקום עצמי של הקרקעית.

 

התקציר הינו חלק מעבודת גמר לתואר Ms.C. שנעשתה ע"י מגריסו שגיא, במסגרת לימודי סביבה שנעשה ביחידה למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' שמשון בלקין.