צמחיית הירקון

טופס פניות הציבור

צמחיית הירקון – עבר והווה

אוגוסט 1995

עד לפני כארבעים וחמש שנה זרמו בירקון מים נקיים, שהתאימו לדיג, לשחיה ולנופש. צמחי המים הטבולים, הצפים והמזדקרים שבו היו מרובים ומגוונים (אביצור, 1957; פליטמן, 1961). מאז נעלמו מינים אחרים (אגמי ודפני, 1975; ברלינר, 1988; כהן ושמידע, 1989). בעקבות הפיתוח המואץ שנעשה בסביבות הנחל ובאגן הניקוז שלו, ולאחר שהזרימו את מקורות הירקון משנת 1955 ואילך לנגב, החלו שינויים גדולים במערכות האקולוגיות הטבעיות של הנחל. לא רק שהתמעטו כמויות המים שזרמו בירקון, אלא שבקטעיו השונים זרמו ביבים של שפכים ביתיים, שפכים תעשייתיים ודישון חקלאי. השינויים הללו גרמו בהכרח לתגובת שרשרת, שב השתנו והתערערו בבית הגידול הזה מדדים כימיים ופיסיקליים בעלי חשיבות ממדרגה ראשונה ליכולת הקיום של צמחי המים (אגמי, 1991).

Picture23

לפני כ – 24 שנים נעשתה עבודת מיפוי של צמחיית המים הטבולה, הצפה והמזדקרת לאורך הקטע המזרחי של הירקון, ממעיינות ראש-העין ועד כ-500 מטר מערבית למפגש הירקון עם נחל שילה (אגמי, 1973 א' ו-ב'). השוואת תרשימי הצומח מתקופה זו עם תרשימי הצומח שנעשו בירקון עשרות שנים קודם לכן הצביעה על פגיעה חמורה בחברות צמחי המים. מינים אלה נעלמו כליל, ובהם: נורית המים, גומא הירקון, אגמון האגם, מיני עדשת מים, מיני נהרונית, שבטבט ענף ועוד. תפוצתם של מינים אחרים, שבעבר השתרעה על פני חלקים ארוכים של הירקון, הצטמצמה והוגבלה רק לקטעיו המזרחיים.

בעקבות ממצאים אלה נבדק הקשר בין טיב המים (בדיקות כימיות ומדידות פיסיקליות) לבין מגוון המינים המתקיים בהם (עריכת חתכים לרוחב הנחל וטבלאות נוכחות של צמחים), (Litav & Agami, 1976). התברר ש-21 מתוך 48 המינים שגדלו בקטעים שנבדקו בנחל, הופיעו רק בקטעים הנקיים, ולא בקטעים המזוהמים. על פי עדויות שונות, רוב המינים הללו גדלו שם לפני ההזדמנות. היעלמות המינים הרגישים לזיהום בקטעים המזוהמים אפשרה למיני צמחים לא רגישים לזיהום להתפרש על פני שטחים נרחבים לאורך הנחל. אם בקטעים הנקיים יחסית היתה חוקיות מסוימת בחיגור הצמחים, הרי בקטעים המזוהמים כמעט נעלם החיגור הזה, וניכרה חדירה בולטת של צמחים סגטליים (עשבים שוטים של שדות מעובדים) ורודרליים (צמחים הגדלים בצדי דרכים). תוצאות המיפוי מראות בבירור כי מגוון מיני צמחים גדול בהרבה בקטעי הנחל הנקיים יחסית לעומת הקטעים המזוהמים, כאשר גם לזיהום העונתי בלבד יש השפעה מכרעת על מגוון המינים. לדוגמא: בקטע הנקי כל השנה היו מצויים עד ראשית שנות השבעים חמישה מיני צמחים שגדלו בגוף המים: נימפאה תכולה, מדד זוחל, נהרונית צפה, נופר צהוב ואגמון החוף. בקטע שבו הזיהום עונתי, לעומת זאת, נותרו רק שני המינים האחרונים (אגמי, 1973 א' ו-ב'). תוצאות דומות התקבלו גם בנחל אלכסנדר ובנחל עמל (Agami, 1984).

Gadot-vegetation

כדי לבדוק את הקשר הסיבתי בין זיהום המים לבין ההיעלמות מיני צמחים מהקטעים המזוהמים, העתיקו צמחים מהקטעים הנקיים לקטעים המזוהמים, ובדקו את השפעתו המיוחדת של כל אחד מהקטעים על מיני הצמחים (Agami, et Al., 1976). בדרך כלל התברר, שככל שהצמחים טבולים יותר במים, כן הם תלויים בטיבם. כל המינים הטבולים והצפים, ובהם:נימפאה תכולה, נופר צהוב, נהרונית צפה ומדד זוחל, נמצאו רק בקטעי הנחל הנקיים יחסית. צמחי מים מזדקרים, לעומתם, כוללים מינים "אדישים" לזיהום ומינים הרגישים לו, כמו אגמון החוף וגומא הפפירוס. מצאנו שהשפעת דטרגנטים בריכוז 15 חל"מ (חלקיקים למיליון) היתה הבולטת והמהירה בין מרכיבי הזיהום. ובתוך זמן קצר נצרבו הצמחים קשות ונרקבו. גם כשהוסיפו אמון בריכוז 40 חל"מ ומעלה, נפגעו מקצת מיני הצמחים. נראה כי לאמון יש השפעה עקיפה על הצמחים, בכך שהוא מעודד התפתחות כמות רבה של אצות, הגורמות לעכירות גבוהה שפוגעת בצמחי המים. לעומת זאת, ריכוזי מינרלי המזון (כגון חנקות וזרחות), שנמצאו במי הקטעים המזוהמים, מעודדים ומזרזים את התפתחותם של הצמחים.

מלבד הרגישות לזיהום, משפיעות גם נסיבות סביבתיות נוספות, כגון: מידת השיפוע של הגדה ומציאותם של עצים מצלים – מיני אקליפטוס ועצי ערבה מחודדת – לאורך גדות הירקון, שגרמו להיעלמות צמחים מסוימים בקטע זו או אחר. עם זאת נראה כי רוב המינים שהופיעו רק בקטע הנקי של הנחל נעלמו מהקטעים האחרים בגלל זיהומם. גורם נוסף המשפיע לפחות על כמה מצמחי המים הוא הנוטריות, יונקים שהובאו לארץ לפני כשבעים שנים לתעשיית הפרוות, אך נמלטו מהשבי והתרבו מאוד בעשרות השנים האחרונות. תצפיות רבות העידו על כך שהנוטריות, הניזונות בלהיטות מצמחי מים ומעדיפות ביחוד את הפקעות של הנימפאה התכולה, גרמו להיעלמותה וכן להיעלמותו של אגמון החוף (אגמי, 1978).

במסגרת התכניות לשיקום הירקון (מטעם רשות נחל הירקון, בשיתוף הגנים הבוטניים והמכון לחקר שמירת טבע באוניברסיטת תל-אביב, החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים) הוחל במיפוי מחודש של הקטעים בנחל שמופו בעבר, כדי לנסות ולעקוב אחר השינויים שחלו בצמחיית הירקון במרוצת 24 השנים האחרונות. מתברר, ששינויים גדולים ביותר התרחשו בהרכב המינים שגדלו בגוף המים. מתוך שבעה מיני צמחים שגדלו בקטע המזרחי – נימפאה תכולה, אגמון החוף, מדד זוחל, ניידת החוף, גומא הפפירוס, נהרונית צפה ונופר צהוב – נותרו כיום רק שני המינים האחרונים. גם אוכלוסיית גומא הירקון, שנאסף לראשונה מגדת הירקון על ידי א. אייג בשנת 1930 (כהן ושמידע, 1991) נכחדה ונמצאת כיום גם אוכלוסיות מקוריות אחרות מהירקון ב"גן המקלט" שבגנים הבוטניים באוניברסיטת תל-אביב.

ישנן כמה סיבות אפשריות להיכחדות להכחדות אוכלוסיית מינים אלה מהקטע המזרחי של הירקון: ריסוסים חוזרים ונשנים, שנועדו למנוע דגירת יתושים בנחל: הנוטריות, האוהבות כאמור לאכול צמחי מים, הקטנת כמויות המים המשוחררות לזרימה בנחל, ועוד. כדאי לציין שקל מאוד לשקם נופי מים במהירות רבה, מה גם שהאוכלוסיות המקוריות נמצאות בידינו, ובשנים האחרונות אנו עוסקים בחקר האקופיסיולוגיה והריבוי שלהן.

במסגרת בתכנית לשיקום הירקון החלו באביב 1993, להחזיר את האוכלוסיות המקוריות שטופחו ב"גן המקלט" לבית גידולן המקורי. בקטע המזרחי של הירקון נשתלו מחדש נימפאה תכולה, גומא הפפירוס, גומא הירקון, אגמון החוף וניידת החוף.

השנה נמשך המבצע בקטעי גדה נוספים של הנחל, ובנוסף למינים שהוזכרו אף נשתלו מחדש צמחי מדד זוחל. המבצע נרחב ביותר, ומגיע בשיתופו של ד"ר דידי קפלן, מרשות שמורות הטבע, גם לשמורת החולה. לשם מוחזריםנימפאה לבנה, נאדיד עדין וצמחי מים אחרים שהיו בחולה ובסביבתה בעבר.

במאי 1994 ערכנו סיור בוטני ביובלים הנשפכים לקטעו המזרחי של הירקון, והופתענו לגלות מינים של צמחי מים מזדקרים:סוף רחב-עלים, ליסימכיה מסופקת, ערידת הביצות, אגמון האגם ואגמון החוף. ארבעת הראשונים היו ידועים כמינים שגדלו בירקון אך נעלמו ממנו לפני כארבעים וחמש שנים, והמין האחרון נעלם לפני כעשרים שנה. הופעתם המחודשת מוסיפה מימד חדש לניסיונות השיקום.

אין ספק שהירקון כמערכת אקולוגית הוא נכס לאומי אמיתי וייחודי בכל מישור החוף, שאנו מצווים לשקמו ולשמרו למעננו ולמען הדורות הבאים. לאור הנתונים שהוזכרו לעיל, ולאור האפשרות שעיריות כפר-סבא והוד-השרון יטהרו את מי השופכין שלהן ומים באיכות טובה יוזרמו לירקון, גדולים הסיכויים שנוכל להחזיר עטרה ליושנה.