אצות מיקרוסקופיות בירקון

טופס פניות הציבור

ד"ר אסף סוקניק, ד"ר יוסף יעקבי, ד"ר תמר זהרי, ד"ר דייב המברייט, במעבדה לחקר הכנרת – חקר ימים ואגמים לישראל.
אוקטובר 2002

 

תקציר
בדו"ח תקופתי זה אנו מוסרים את התוצאות ההקדמיות של דיגומינו בירקון, בפרק הזמן מאוגוסט ועד אוקטובר 2002. תחנות הדיגום נבחרו בדרך שתאפשר לבחון את ההשפעה של הכנסת מי-קידוח מאתר בנייה סמוך אל הירקון, על צפיפות הפלנקטון בנחל והרכבו. ריכוז החלקיקים המרחפים בירקון גבוה וכן גבוה ריכוז הפיטופלנקטון, כפי שנראה מערכי הכלורופיל, שהיו בגבול של עשרות ומאות מיקרגרם/ל'. ריכוז הכלורופיל היה המדד בו נצפתה השונות העיתית והמרחבית הגדולה ביותר בדיגומים שנערכו עד כה.

 

מבוא
בתקופה הנסקרת בדו"ח זה נערכו 3 דיגומים בירקון:
26 באוגוסט – 14 תחנות.
3 בספטמבר – 3 תחנות.
6 אוקטובר – 4 תחנות.
הדיגום הראשון נועד לבדוק את הגרדיאנטים הקיימים בקטע המערבי ביותר של הירקון לפני ערבובו עם מי-ים, כלומר מאזור הדר-יוסף עד לשבע טחנות. שני הדיגומים שלאחר-מכן צומצמו לאחר כניסת מי-הקידוח ולתחנות ביקורת. בדיגום של אוקטובר נבדקו גם מי-הקידוח עצמם בכניסתם לירקון. ריכוז כלל המוצקים המרחפים במים אלה נמוך ביותר, כדי שני סדרי גודל נמוך ממה שמוצאים במי הירקון.
המדדים שנבדקו בדוגמאות ע"י המעבדה לחקר הכנרת הם כדלקמן:
תגובה (pH) ואלקליניות
מקדם דעיכת האור (באוגוסט)
ריכוז כלל מוצקים מרחפים (TSS)
ריכוז חומר חלקיקי אנאורגני
ריכוז חומר חלקיקי אוררגני
ריכוז כלורופיל
הרכב הפיטופלנקטון
הרכב הזואופלנקטון
הרכב הפיטופלנקטון נמדד באמצעות ספקטרומטר של פלואורסצנציה-דחויה (DF) ומדווח ברמה של מערכות וכן בבדיקה מיקרוסקופית מפורטת, עד לרמה של מין. הזואופלנקטון מאובחן מיקרוסקופית ברמה של סוג.

הדיגום מתבצע במקביל ובמשותף עם אנשי רשות נחל הירקון, אשר מפיקים נתונים על הסביבה הפיסיקלית של המים (טמפרטורה, ריכוז חמצן, מוליכות, תגובה) ונוטלים דוגמאות לאנליזה כימית.

 

תוצאות
26 באוגוסט 2002
בתאריך זה נדגמו 14 תחנות דיגום בירקון בקטע שבין שבע טחנות להדר-יוסף.
תגובת המים (pH) בסיסית לאורך כל הקטע הנסקר עם גרדיאנט ברור של עלייה, החל בקצה המזרחי של קטע הדיגום עד לתחנה 4 (גנים ונוף), ולאחר-מכן ירידה קלה לכיוון מערב.
כלל המוצקים המרחפים בריכוז הגבוה ביותר בקצה המזרחי, ויורדים בהדרגה עד לתחנה 4, היכן שמתחילה עלייה עד לתחנה המערבית ביותר בדיגום. במקום כניסת מי-הקידוח, יש ירידה חדה ביותר של ריכוז כלל המרחפים. שיעור החומר האורגני (%MO) משתנה באורח בלתי תלוי מריכוז החלקיקים ונע בטווח שבין 16%-61.

המגמה הכללית של ריכוז הכלורופיל (כלומר צפיפות הפיטופלנקטון) היא ירידה ממזרח למערב, אם כי יש עליות ומורדות בדרך. ראוי לציין שבאתר כניסת מי-הקידוח יש ירידה חדה בצפיפות הפיטופלנקטון. האצות השולטות היו עינניות (euglenopytes), המזוהות במערכת האנליטית שלנו כ"ירוקיות" – בגלל הדמיון בהרכב הפיגמנטים של שתי הקבוצות. המין הנפוץ ביותר היה Phacus longicauda וכן נמצאו במספרים גדולים פרטים של.Euglena ehrenbergii
מקדם דעיכת האור נע בגבולות שבין 6.86-2.45 (להוציא את אתר כניסת מי-הקידוח). לשם השוואה – במי-הכנרת, שאינם צלולים באופן מיוחד, ערכים אלה נמוכים בסדר גודל.
הזואופלנקטון הורכב מנציגים של סרטנים מסדרת השטרגליים
(Copepoda) ומסדרת הזימרגליים (Branchiopoda), סדרת הדפנאים
(Cladocera) וכן ממערכת הגלגיליות (Rotifera).
להלן רשימת מיני האצות שזוהו במי הירקון ב- 26 אוגוסט 2002.
W – שבע טחנות; C – מורד כניסת מי-הקידוח (כ- 25 מ' מערבה); E – מעלה כניסת מי-הקידוח (מול המימדיון). תחנה 13 – מול הדר יוסף. המספרים מציינים צפיפות יחסית, כאשר: 1= נמצא, 2= מצוי למדי, 3 = מופיע בשפע.

W C E Stn 13
Euglenophyta
Euglena ehrenbergii 2 3 3 2
Euglena elastica 1 1 1 3
Euglena tripteris 3
Leptocinclis sp 1 1 1
Phacus curvicauda 1
Phacus longicauda 2 3 3 2
Trachellomonas sp 1 1

Bacillariophyta
Achnanthes sp 1
Cyclotella meneghiniana 2 2 2 1
Gomphonema sp 1
Nitzschia sp 1 3

Chlorophyta
Coelastrum microporum 1
Cosmarium sp 1
Crusigenia triangulare 1
Eudorina elegans 1
Korshikoviella sp 1
Micractinium sp 1
Oocystis sp 1 1
Pandorina morum 2 1
Pediastrum duplex 1
Scenedesmus quadricauda 2 1 1 1
Tetraedron constrictum 2 1 2 1
Tetraedron triangulare 1

Cryptophyta
Cryptomonas sp 3 1 3 1

ריכוז הכלורופיל בירקון ב- 26 באוגוסט 2002. הדיגום נמשך מתחנה 1 בקצה המערבי (שבע טחנות) עד תחנה 14 בקצה המזרחי (אזור הדר-יוסף).

 

השוואת דיגומים
3 תחנות היו משותפות לשלושת הדיגומים שנעשו עד כה והן מושוות בזאת. מדובר על תחנה הנמצאת מעט מזרחה לכניסת מי הקידוח, תחנה במורד כניסת מי הקידוח והקצה המערבי של הדיגום, בשבע טחנות.
בכל שלוש הדיגומים נרשמו ערכי תגובה של 7.8-7.9 = pH בתחנות המושוות וערכי אלקליניות גבוהים ביותר של כ- 300 מג'/ל' – ללא הבדל משמעותי בין התחנות ובין הדיגומים. כניסת מי-הקידוח גורמת לדילול ריכוז החומרים המרחפים, אם כי השפעה זו פגה במרחק קצר. בדיגום אוקטובר נרשמה מגמה של עלייה בריכוז כלל המרחפים, שהיתה קשורה קרוב לודאי לעלייה בריכוז שיעור החומר האורגני. בהשוואה לדיגום הקודם, נרשמה גם מגמה של עלייה חדה בריכוז הכלורופיל במעבר מספטמבר לאוקטובר.
בכל שלושת הדיגומים הפיטופלנקטון נשלט ע"י עינניות מהסוגים Phacus ו- Euglena.