אודות הפרוייקט בנחל ירקון

טופס פניות הציבור

רקע: מרחב נחל הירקון
מרחב נחל הירקון סבל שנים רבות מהזנחה קשה ולפיכך משחיקת ערכי טבע, תרבות ונוף, התדרדרות המערכת האקולוגית והרס אתרי מורשת. על מנת להשיב למרחב זה חיוניות וערכיות, הנו נתון כיום לתהליכי שיחזור ושיקום אינטנסיבי. במקביל לתהליכים אלו, גוברת דרישת תושבי גוש דן ומבקריו למגוון רחב של מוצרי ושירותי תיירות, נופש, פנאי ויוממות. כלומר, קיימות בעת ובעונה אחת דרישות לשימור ולפיתוח. עד לא מזמן, סברו העוסקים בשימור ופיתוח כי שאיפותיהם מנוגדות. אולם, כיום, מבינים כי הנן משלימות; שימור הנו תנאי לפיתוח ולהיפך, שכן בעזרת שימור המשאבים נשמרים אטרקטיבים לצורך פיתוח, ובעזרת פיתוח מושגת תמיכה כלכלית, פוליטית ופיזית עבור פעולות שימור.

 

תהליך שיקום הנחל
נחל הירקון עובר כיום תהליך שיקום נרחב הכולל מגוון פעילויות לשיפור איכות וכמות המים, כגון: הוצאת מזהמים והסדרה הידרולית של הנחל; ושיפור המגוון והשפע הביולוגי, כגון: שיקום צמחיית גדות ובניית סכרים וסולמות דגים. פעולות שיקום אלו בעלות חשיבות עליונה, בייחוד לאור תהליכי העיור המואצים והתדלדלות השטחים הירוקים והפתוחים באזור גוש דן, מחד, ודרישתם ההולכת וגוברת של תושבים ומבקרים לשירותי ומוצרי תיירות, נופש, פנאי ויוממות, מאידך.

 

הבעיה: "חצר אחורית" של גוש דן
בזכות פעולות השיקום הנרחבות, מצבו של הנחל משתפר בהתמדה ומידת האטרקטיביות שלו גוברת. יחד עם זאת, ללא שיתוף פעולה מצד הגורמים השונים המשפיעים והמושפעים מהנחל (כגון: תושבים ומבקרים, רשויות מקומיות ואזוריות, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וציבוריות, חברות פרטיות, גופי שימור ושיקום, ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות מחקר וחינוך) תועלת השיקום עלולה להיות קטנת ממדים וקצרת טווח.

 

הפתרון: פיתוח תיירות אקולוגית
בכדי לשכנע את הגורמים השונים לשתף פעולה ולסייע בשיקום ושימור הנחל, יש לספק להם תמריצים כלכליים (כגון: מקורות פרנסה) ותרבותיים (כגון: מוקדי העשרה, בילוי ונופש), המחייבים קיום מערכת אקולוגית בריאה ועשירה במינים ביולוגיים. תמריצים אלו יסופקו על ידי התיירות האקולוגית שכן תיירות זו שמה לה למטרה "לשמור על הסביבה ולשפר את רווחת התושבים המקומיים", 'האגודה העולמית לתיירות אקולוגית'
(www.ecotourism.org). כלומר, על ידי תיירות השואפת להועיל הן למשאבים והן לתושבי הקהילות הסמוכות על ידי יצירת קשר בין שימור מגוון ביולוגי ארוך טווח לבין פיתוח כלכלי-חברתי. בתוך כך, יש להעלות את המודעות הציבורית לפוטנציאל הטמון בנחל ולקשר בין שימור לפיתוח, על ידי חינוך, הסברה, מחקר ושיווק.

 

החזון: סביבה חיונית ומועילה לאדם לדורי דורות
על ידי פיתוח התיירות האקולוגית, ניתן יהיה להשיג תמיכה פיזית, פוליטית וכלכלית לשיקום ושימור הנחל, ובמקביל, על ידי שיקום ושימור הנחל והגברת חיוניותו ובריאותו, יוכל הוא לספק מגוון רחב של שירותים ומוצרים למגוון משתמשיו. במילים אחרות, פעולות השימור והפיתוח ישלימו, יתמכו ויקדמו זה את זה לצורך יצירת סביבה חיונית ומועילה לאדם לדורי דורות.

 

מהו חזון פרויקט פיתוח תיירות אקולוגית בנחל הירקון? 
הציבור הרחב משתף פעולה, תומך ותורם לשימור הנחל ולפיתוחו באופן בר קיימא במסגרת תיירות אקולוגית, על ידי מניעת מפגעים ונזקים; הספקת אינפורמציה; סיוע פיזי, פוליטי, פיננסי; ועוד

 

מיהו הציבור?
הציבור הנו מכלול של אוכלוסיות שונות ומגוונות; ילדי גן, בית ספר ותנועות נוער, סטודנטים ואנשי אקדמיה, אנשי עסקים, רוח וציבור, גמלאים, חיילים ועוד. לכל אוכלוסייה פוטנציאל לתרום בדרך כלשהיא לשימור ופיתוח הנחל. לדוגמא, ילדים וגמלאים, המשופעים בזמן ומוטיבציה לקחת חלק בפעילות חברתית מאתגרת ומהנה, בעלי פוטנציאל רב לתרום באופן פיזי לשימור הנחל (כגון: בהדרכת טיולים, הספקת אינפורמציה, בניית מתקנים ותחזוקה של צמחייה).

 

תוצרי הפרויקט: תוכניות אסטרטגיה ופעולה
על מנת להשיג את מטרות התיירות האקולוגית, יש צורך בקביעת רמת פיתוח הולמת למרחב נחל הירקון, במסגרת תוכניות אסטרטגיה ופעולה. תוכניות אלו ינחו את בעלי העניין לפתח מערך תשתיות ופעילויות, אשר יבטיחו כי הנחל אינו נהרס אלא נשמר על ידי משתמשיו, כי תעסוקה והכנסה נוצרת עבור הקהילות המקומיות ומנהלי הנחל, וכי הנאה וסיפוק הנם נחלתם של המשתמשים השונים. תוכנית אסטרטגית לפרויקט תיירות אקולוגית כוללת יעדים ומטרות או "חזון" והמדיניות לעתיד, כלומר, עונה על השאלות: היכן אנו עכשיו? ולהיכן היינו רוצים להגיע? ואילו תוכנית הפעולה מפרטת את הפעולות הנדרשות לשם השגת המטרות או החזון, כלומר, עונה על השאלה: כיצד נגיע לשם?. מטרות התוכניות לספק מסגרת עבור התכנון, פיתוח, ניהול, הפעלה ושיווק של התיירות האקולוגית.

 

שלבי התכנון: מה קיים? מה רצוי? כיצד מגיעים לרצוי?
לצורך כתיבת תוכניות האסטרטגיה והפעולה, יערך מחקר רב-תחומי ורב משתתפים, העונה על שלושת השאלות הבאות:

1. היכן אנו עכשיו? הערכת מצב התיירות כיום והפוטנציאל. מה מצבם של המשאבים הטבעיים והתרבותיים? מה רמת הדרישה והפיתוח של התיירות? מי נהנה מתיירות? מהו הפוטנציאל לפיתוח תיירות?

 

2. להיכן היינו רוצים להגיע? קביעת מצב רצוי בתיירות. יש להחליט מהי רמת התיירות המתאימה ביותר לאזור.

 

3. כיצד נגיע לשם? זיהוי השלבים הנדרשים להשגת מצב זה. יש לקבוע משימות, כישורים לכל משימה, כוח אדם, זמן ביצוע, עלויות ומקורות מימון. לבסוף, יש לסדר את המשימות לפי רמת חשיבותן.

 

4. כתיבת תוכניות האסטרטגיה והפעולה. יש לכתוב, לפרסם ולהפיץ את התוכניות בקרב מקורות פוטנציאלים למימון ועזרה טכנית ובקרב כל הנוגעים בדבר.

 

מיכל וימר–לוריא – יועצת לתכנון תיירות אקולוגית ©