אירוע זיהום בדטרגנטים בנחל הירקון

טופס פניות הציבור
תמונות
דטרגנטים בהנחל

דוגמה לתיאור שהתמונה

דטרגנטים בנחל

דוגמה לתיאור שהתמונה

איסוף דגים מתים

דוגמה לתיאור שהתמונה

איסוף דגים מתים

דוגמה לתיאור שהתמונה

אירוע הזיהום בירקון שהביא להכחדה של החי בקטע של כ20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ, לא החל כלל כאירוע הקשור ישירות לנחל הירקון.
שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון, התפשטה למתחם אחסון של חומרי גלם לייצור חומרי ניקוי, כולל דטרגנטים, במפעל "סנו". במהלך כיבוי השריפה נעשה שימוש בכ-1,500 מטרים מעוקבים של מים. השריפה כילתה את מפעל הרהיטים ובמפעל סנו נשרפו מיכלים שהכילו כ 160 טון דטרגנטים וחומרי גלם. עם קבלת התראה על השריפה, רשות נחל הירקון הקימה חסימות עפר בתעלת הניקוז, שאליה היו הנוזלים אמורים לזרום, כדי למנוע את זרימתם לירקון. בסיום האירוע, הנוזלים המזוהמים בדטרגנטים היו אמורים להיות מסולקים מהתעלה ומטופלים על פי נהלי המשרד להגנת הסביבה ובכך היה נימנע זיהום הסביבה.

בפועל, באופן שעדיין לא ברור, כמות גדולה של נוזלים מזוהמים בריכוזים גבוהים של דטרגנטים ופסולת של שריפת החומרים במפעלים, זרמו למערכת איסוף השפכים והגיעו תוך זמן קצר למתקן הטיפול בשפכים המשותף לכפר סבא ולהוד השרון. הדטרגנטים גרמו לקריסת תהליך הטיפול בשפכים והתוצאה הייתה שלירקון זרמו הדטרגנטים וקולחים, כמעט ללא טיפול. יצוין כי קולחי המתקן הם חלק ממקורות המים לירקון וכי המתקן נמצא בשלבי שדרוג כדי שאיכות הקולחים תתאים להזרמה לנחלים.

בשלב הזה של האירוע הנזק כבר היה בלתי נמנע. המים הרעילים זרמו לירקון ואחריהם, למשך כשבוע זרמו קולחים באיכות ירודה עד שתהליך הטיפול במתקן שוקם. משך הזרימה של הנוזלים בירקון, מאזור המתקן ועד לים הוא כ 4 ימים וההערכה היא כי כל החי, מארג המזון, במערכת האקולוגית המימית הושמד.

הדגים המתים, לכל אורך 20 הקילומטרים של הנחל שזוהם, שקעו לקרקעית והחלו לצוף על פני המים כעבור יומיים עם התפתחות תהליכי הריקבון. במשך שבעה ימים ביצעה רשות נחל הירקון פעולות ניקוי של הנחל במהלכם נאספו ופונו כ - 106 טון דגים מתים. רוב מסת הדגים המתים בקטע התיכון (המתוק) של הנחל היו שפמנונים ובקטע המלוח של הנחל נאספו בעיקר דגי קיפון בורי. כמו כן נאספו דגי אמנון מצוי, צלופחים ומיני דגי ים נוספים.

הפגיעה בנחל נבעה מרעילות הדטרגנטים עצמם וגם מירידת ריכוז החמצן המומס בנחל. ריכוז החמצן התקין בנחל נע בין 3 ל 6 מיליגרם לליטר. לאורך אירוע הזיהום, ריכוז החמצן היה קרוב לאפס ולא הותיר כל סיכוי להישרדות של אותם בעלי חיים שאולי שרדו את מהרעלת הדטרגנטים.
בעקבות הזיהום בנחל עזבו את הנחל וגדותיו כל עופות המים המאכלסים את הנחל באופן קבוע וכן עופות חורפים כמו קורמורנים ואגמיות. מספר גדול של עופות מים עברו לאגמים סמוכים בפארק גני יהושע אך כמה עשרות מהן לא עשו כן, אם בגלל חוסר התמצאות או עקב "טעות" שעשו ונכנסו למימי הנחל המזוהמים בדטרגנטים ובכך איבדו את המעטה השומני שמשמש מגן מים על נוצותיהם. עופות אלו סבלו מרטיבות, קור, רעב ואף צמא במשך אירוע הזיהום. עובדי רשות נחל הירקון ומתנדב לכדו והעבירו כמה עופות פגועים לאגם השייט כדי לשטוף מהם את הסבון ולאפשר להם להתאושש.


תגובת השרשרת של אירוע הזיהום לא נעצרה בירקון. בשכונות המגורים הסמוכות לירקון הופיעו בעקבות תמותת הדגים בירקון, משפחות של נמיות רעבות שניזונו, בימים רגילים, מהחי בנחל והן נאלצו לתור ולהתחרות עם חתולי הרחוב על מקורות מזון אחרים כמו פחי אשפה ביתיים. יתכן ובעלי חיים נוספים כמו חתולי ביצות, תנים ושועלים יפגעו גם הם בעקבות העלמות מקורות המזון. עדיין לא ידוע מה עלה בגורלם של הצבים הרכים הבוגרים והצבונים הרכים שהושבו לירקון או בקעו בשנה האחרונה בקטעים שהורעלו בירקון.


עם תחילת האירוע וההבנה של גודל הזיהום, רשות הנחל הורתה, כחלק מנוהל חרום, לחברת מקורות להגביר את הזרמת המים השפירים (מי מעיינות) לירקון מ 270 מ"ק לשעה ל1600 מ"ק לשעה. הזרמת המים המוגברת נמשכה 13 ימים ובה הוזרמה לירקון תוספת של 405,000 מ"ק של מים שפירים.
עם חלוף הזיהום בירקון בוצע ניטור יתושים והדברת זחלי יתושים שהחלו להתרבות בנחל לאחר שהזיהום פגע באוכלוסיית הטורפים הטבעיים.


תהליך השיקום של הירקון בקטעי הנחל שנפגעו באירוע זה יארך קרוב לודאי במשך מספר שנים. בתחילה יתרבו באופן ניכר בעלי החיים החד תאיים, חסרי החוליות והתולעים החיים במים מאחר ולא יהיו להם טורפים טבעיים. בשלבים הבאים יתפשטו ויאכלסו את הנחל חברות דגים שונות על פי איכות המים וזמינות המזון. רשות נחל הירקון בשיתוף הגופים העוסקים בשמירת טבע וחוקרים מהאקדמיה, תבחן ותבצע אכלוס מחדש של מיני בעלי החיים שנכחדו, זאת על פי תנאי בית הגידול ותוכניות השיקום של הירקון.
נחל הירקון ישוקם שוב. המשימה של כולנו היא למנוע את אירוע הזיהום הבא.



כתב: יונתן רז, אקולוג רשות נחל הירקון