הנהר הפתלתל

טופס פניות הציבור

אבני דרך בשיקום נחל הירקון

בעברו המפואר של הירקון קראו לו תושבי הארץ "וואדי אל עוג'ה" שפירושו "הנהר הפתלתל".
אנחנו , כפי שכתב בזמנו שמואל אביצור " ירשנו את הירקון. העברנו את מימיו למרחקים.
מעשה זה היה הגיוני, מועיל וצודק. ברם, לרצוח אותו איננו רק חטא ופשע, כי אם גם איבוד לדעת.
במקום להחזיר לו פחות ממעשר ממימיו ולהשאירו בחיים ממיתים אותו בגסיסה ממושכת, מזהמים ומכפישים אותו.
רואים בו מאגר של חלאה עומדת או זוחלת.

 

בכמות מים פחותה מזו שמשתמשים (ואולי גם מבזבזים) לצרכים שאינם בגדר פיקוח נפש, ניתן להחיות את הנהר, הראשון בגודלו בארץ לאחר הירדן, שבקושי מכנים אותו כעת נחל.

 

האם מתן מים לירקון פחותה בערכה ויעודה מהשקיית חצרות, גינות נוי וגנים ציבוריים?
להחיות את הירקון, להחזיר לו קצת מים במקום להובישו או להטביעו בשפכי ביבים, הינו לא רק צו השעה, כי אם גם חובה כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים שלא ימחלו לנו על מעשינו אלה.
תחייתו דרושה לנו, לשליש מאזרחי המדינה, לא פחותה משהיא דרושה לו. והדבר ניתן.
" שמואל אביצור – חוקר הירקון, ערב ראש השנה תשמ"א

רשות נחל הירקון, הקרן הקיימת לישראל ורשות הטבע והגנים ביצעו לאחרונה מספר שלבים בשיקום הנחל.

המשך המאמר בתפריטי המשנה לתפריט זה

 

 

פורסם בטבע הדברים
כתב: יונתן רז- אקולוג רשות נחל הירקון