שבילי אופנים במרחב הירקון

טופס פניות הציבור

מבוא ותקציר

הירקון זורם במרחב הפתוח הגדול והמשמעותי ביותר באזור הצפוף במדינה. לאורכו מתגוררים כמיליון נפש, הסובלים ממחסור חמור בשטחים פתוחים ומפקקי תנועה קשים. פיתוח המרחב לאורך הנחל כשטח פתוח גדול ואיכותי, המציע מיגון פעילות פנאי ונופש ומערכת איכותית של שבילי אופניים יאפשרו לשפר את איכות החיים של תושבי גוש דן.

 

תכנית האב לנחל הירקון, אשר הושלמה ואושרה על ידי הנהלת רשות נחל הירקון וממשלת ישראל בשנת 1996, מהווה את הבסיס לשינוי המיוחל במרחב זה. הקמת מערכת מסודרת ואיכותית של שבילי אופניים והולכי רגל, הנם מרכיב חשוב ביישום התכנית. הפרוייקט היינו פשוט יחסית לביצוע, ללא תסבוכות סטאטוטוריות, בעלויות סבירות וניתן לביצוע בשלבים. מאידך, האימפקט של על שינוי פני המרחב ושיפור איכות החיים של תושבי גוש דן, עשוי להיות עצום.

 

השבילים ישמשו באופן משולב ומשלים הן ליוממות (נסיעות יומיומיות לעבודה) ולנסיעות חובה (נסיעות שיש לבצע, כגון נסיעות לעבודה, לבית הספר ולקניות) והן לפנאי ונופש. מערכת השבילים צריכה לאפשר גישה נוחה, מהירה ובטוחה לרוכבי אופניים מאזורי המגורים לאורך הנחל למוקדי התעסוקה ולאתרים מושכי קהל במרחב הפתוח ולאורך דפנותיו הבנויות. מערכת השבילים תקשר גם בין ראש העין ואזור מקורות הירקון במזרח, לבין הים במערב. לפי הערכה רק כ-2% מכלל הנסיעות המבוצעות בגוש דן כיום הנן באופניים. יעד סביר היינו הגעה ל-5% תוך מספר שנים, בהתחשב בעובדה שבמספר ערים באירופה שיעור הנסיעות באופניים מגיע לכ-30% מסה"כ הנסיעות.

 

מערכת חדשה זו תאפשר נסיעה נעימה ומהירה לעבודה בשעות הבוקר ונסיעות פנאי איכותיות בשעות אחרי הצהרים או בסופי שבוע. זמן הנסיעה, ביחס לנסיעה ברכב בשעות העומס, עשוי להתקצר לכדי שליש. המעבר לרכיבה על אופניים יביא עמו שינוי בדפוסי התנועה, העלאת רמת הבטיחות, חסכון באנרגיה והפחתה בזיהום האוויר הנגרם בשל נסיעות במטרופולין. השיפוע האפסי הקיים במרחב (רק 16 מטר הפרש גובה ממקורות הירקון ועד לים) היינו אידיאלי לפיתוח המערכת. ממחקרים עולה כי מרכיב האקלים איננו משפיע על מידת השימוש באופנים ופרוייקטים מוצלחים קיימם במקומות בעלי אקלים דומה לתל-אביב (למשל, במערב אוסטרליה). כמו כן, מרבית הנסיעות לעבודה מתבצעות בשעות הקרירות של היום (מוקדם בבוקר או לקראת ערב). התכנון חייב לאפשר התחברות למערכות העירוניות הסובבות, יצירת "שערי הכניסה" למרחב ותכנון המפגשים הקיימים והעתידיים בין השבילים לקוי תשתית – כבישים, מסילות וכו'.

 

לאורך 28 ק"מ של פיתולי הירקון יפותח שביל ראשי, אשר יעבור לסירוגין משני צידי הנחל. בקטעים מסוימים השביל יעבור משני צידי הנחל במקביל. שביל זה יתפצל לשבילים נוספים, אשר יחברו את ששת הישובים העירוניים ושאר הישובים הכפריים הממוקמים לאורך הנחל. השבילים הללו יאפשרו גישה נוחה ממרכזי המגורים ומרכזי הערים אל אתרים מושכי קהל ולאזורי תעסוקה. כך למשל תהיה גישה מהירה ובטוחה באופניים מרמת-גן לאוניברסיטת תל-אביב, מאזור בני ברק לאזור התעשייה ברמת החיל וכו'. מרבית תוואי השבילים קיימים בהווה וכבר כעת ניתן לחצות לאורך הנחל את המרחב בכיוון מזרח-מערב באופני הרים, ללא חציית כבישים, אך ברמת שבילים אשר אינה מאפשרת סיעה בטוחה ונוחה.

 

בתכנית מוצעות ארבע רמות פיתוח שונות של שבילים. השוני בין רמות הפיתוח מתבטא ברוחב השביל, בחומרי הגמר וברמת הפיתוח הסביבתי והנופי לאורכו. ההמלצה של צוות התכנון הינה לאמץ במרבית השבילים את רמת הפיתוח הגבוהה ביותר, בכדי ליצור מערכת איכותית, אשר תוכל לתפקד היטב ולהיות אטרקטיבית. מחיר ביצוע כולל של 1 ק"מ אורך שביל נע בין 575,000 – 935,000 ש"ח (לא כולל מע"מ).

 

אורכם הכולל של השבילים המוצעים בתכנית היינו כ-111 ק"מ. השבילים חולקו לפי שלושה סדרי עדיפות. 21 ק"מ, בסדר העדיפות הגבוה ביותר, כוללים את מרבית השבילים משפך הנחל ועד לכביש גהה. לאלה פוטנציאל לשמש למטרות יוממות. כמו כן, שביל נוסף אשר יחבר את פתח-תקוה לתל-אביב, לאורך פסי הרכבת הקיימים. כ-67 ק"מ בסדרי עדיפות ב', ישלימו את המערכת באזור תל-אביב, רמת-גן ובני ברק ובנוסף יצרו מערכת ראשית ליוממות בחלק המרכזי והמזרחי של המרחב ומערכת של שבילים טבעתיים ואורכיים לפנאי ונופש בכל המרחב. כ-23 ק"מ הכוללים בסדר עדיפות ג', מהווים השלמה למערכת הכוללת, בעיקר בתחום הפנאי והנופש.

 

התכנון מאפשר גמישות ביישום התכנית, בהתאם לתנאים משתנים ולזמינות תקציבית ובהתחשב בכך שהשבילים עוברים בתחום שמונה רשויות מקומיות שונות. תל-אביב, הוד השרון, רמת השרון וראש העין החלו מיוזמתן בתכנון מערכות אופניים בתחומן ולפיכך קיימת חשיבות רבה לחבור מערכתי של כל הפרוייקטים והיוזמות. החלוקה של שבילים לפרוייקטים לביצוע, תעשה בעת גיבוש ועדת היגוי לכל פרוייקט , אשר תחליט על רמות הפיתוח ועל סדרי עדיפות מקומיים, בהתאם לזמינות התקציבית. עקרונות מנחים לביצוע יהיו יצירת שבילים בעלי הגיון מערכתי ("אורכי" בין מוצא ויעד, או "טבעתי" למטרות פנאי) ושמירה על רמת פיתוח גבוהה. מניסיון בינלאומי עולה כי מנת ביצוע מינימלית של שביל לפנאי הינה כ-10 ק"מ.

 

בנוסף לשבילי האופניים יש להקים "מרכזי אופניים" ומתקנים נלווים למערכת. לאורך הירקון מוצעת הקמת שבעה מרכזי אופניים, במקומות בהם קיימת נגישות טובה לרכב ולאופניים. לכל מרכז מעין זה יש להכין פרוגרמה פרטנית. בין השימושים שניתן לכלול – תחנת מידע על שבילים, השכרת אופניים, שירות תיקונים, מקלחות, שירות שמירה או תאי נעילה (lockers) מסעדה, מזנון וכו'. במוסדות ציבור, בתחנות של תחבורה ציבורית, במפעלים גדולים ובמוקדים נוספים יש לתכנן ולבצע מערכות נלוות נוספות, כגון מתקני חניה לאופניים בשמירה, מקלחות, תאים וכו'. כך למשל במרכז החתירה שבבניה בתל-אביב יוקמו מתקנים.

 

מניסיון בינלאומי עולה שעידוד השימוש ככלי תחבורה, תלוי בשני גורמים מרכזיים – יצירת התשתית הפיזית והגברת החינוך והמודעות. מומחה הולנדי לנושא טען שהרכיבה ההולנדית על אופניים אינה "גנטית", אלא פרי יצירת היצע תשתיתי הולם ופעילות חינוכית. מהערכות תחבורתיות ומהשוואות בינלאומיות עולה כי פוטנציאל הביקוש לנסיעות אופניים במרחב הירקון למטרות שונות, עשוי להיות גבוה.

 

התכנית הכוללת למרחב הירקון הוכנה על ידי צוות תכנון רב-תחומי הכולל מומחים בינלאומיים בתחום ייחודי זה, תוך התבססות על מסד נרחב של ידע בינלאומי שנצבר מארצות שונות. התכנית הוכנה בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה, המינהל לבטיחות בדרכים, צוות האופניים של עיריית תל-אביב-יפו, חברת גני יהושע, העיריות השוכנות לאורך הנחל וגורמים ציבוריים וממלכתיים נוספים.

 

יישום קטעים נרחבים של התכנית ברמה גבוהה ותוך ראיה מערכתית וכוללנית, עשוי להביא למהפכה בשימוש באופניים בגוש דן ולשורה של תועלות משמעותיות למשק הלאומי ולאיכות החיים והסביבה.

 

The tools used will be the change management plan, variance analysis, any replanning needed to stay within the scope of the project and on task to complete the deliverables, as well as the utilization of https://collegepapers.co.uk/ the configuration management system