צמחייה

עד לפני כארבעים וחמש שנה זרמו בירקון מים נקיים, שהתאימו לדיג, לשחיה ולנופש.

צמחי המים הטבולים, הצפים והמזדקרים שבו היו מרובים ומגוונים. בין שנות ה-50 לשנות ה-80 נעלמו מינים ייחודיים לבתי גידול לחים בירקון, בעקבות הפיתוח המואץ שנעשה בסביבות הנחל ובאגן הניקוז שלו, ולאחר שהזרימו את מקורות הירקון משנת 1955 ואילך לנגב, החלו שינויים גדולים במערכות האקולוגיות הטבעיות של הנחל.

נימפאה תכולה – צמח אופייני לבתי גידול לחים שנמצא בתהליך השבה לנחל.

לפני כ – 24 שנים נעשתה עבודת מיפוי של צמחיית המים הטבולה, הצפה והמזדקרת לאורך הקטע המזרחי של הירקון, ממעיינות ראש-העין ועד כ-500 מטר מערבית למפגש הירקון עם נחל שילה נמצא כי מינים מסוימים נעלמו כליל, ובהם: נורית המים, גומא הירקון, אגמון האגם, מיני עדשת מים, מיני נהרונית, שבטבט ענף ועוד. תפוצתם של מינים אחרים, שבעבר השתרעה על פני חלקים ארוכים של הירקון, הצטמצמה והוגבלה רק לקטעיו המזרחיים.

רשות הנחל הירקון הובילה את התכנית לשיקום הירקון בשיתוף גופים רבים נוספים: רשות הטבע והגנים, הגנים הבוטניים, המכון לחקר שמירת טבע באוניברסיטת תל-אביב, החברה להגנת הטבע ועוד. התכנית לשיקום כללה מיפוי מחודש של הקטעים בנחל שמופו בתחילת המאה ה-20, כדי לנסות ולעקוב אחר השינויים שחלו בצמחיית הירקון במרוצת השנים האחרונות. המיפוי הראה ששינויים גדולים ביותר התרחשו בהרכב המינים שגדלו בגוף המים. מתוך שבעה מיני צמחים שגדלו בקטע המזרחי – נימפאה תכולה, אגמון החוף, מדד זוחל, ניידת החוף, גומא הפפירוס, נהרונית צפה ונופר צהוב – נותרו כיום רק שני המינים האחרונים. גם אוכלוסיית גומא הירקון, שנאסף לראשונה מגדת הירקון, נכחדה ונמצאת כיום גם אוכלוסיות מקוריות אחרות מהירקון ב"גן המקלט" שבגנים הבוטניים באוניברסיטת תל-אביב.

במסגרת בתכנית לשיקום הירקון מוחזרת מידי תקופה אוכלוסיות מקוריות שטופחו ב"גני מקלט" לבית גידולן המקורי. בקטע המזרחי של הירקון נשתלו מחדש נימפאה תכולה, גומא הפפירוס, גומא הירקון, אגמון החוף וניידת החוף, ורשות הנחל מנטרת את שיקום בתי הגידול לאורך השנה.

צמחייה ייחודית לנחל הירקון שבתהליכי השבה לנחל וסביבתו:

  • נִימְפֵאָה תְּכוּלָה (Nymphaea nauchali)  – הנימפאה התכולה הינו צמח מים רב-שנתי בעל קנה שורש עבה הגדל במים מתוקים. לצמח עלים עגולים דמויי לב בקוטר 10-30 ס"מ הצפים על פני המים. הפרחים בצבע כחלחל-לבנבן, קוטרם 10-12 ס"מ, נישאים על עוקץ ארוך שאורכו משתנה בהתאם לעומק המים. הפריחה בחודשים מרס-ספטמבר ובישראל היא גדלה במעיינות וברכות. כאשר הנימפאה הייתה על סף הכחדה סופית מהירקון פרופסור משה אגמי העתיק מס פריטים לגן הבוטני באבו קביר שם הם סגסוג. בתחילת שנות האלפיים הועתקו מס פריטים לירקון למס נקודות שונות בעלות שונות פיזית. בכמה נקודות הנימפאה שרדה אך לא יותר משנתיים, בנקודה אחת היא סגסגה עד היום בבריכת הלבנון. בימים אלו יש פרויקט העתקה לבריכת הנופרים הצפונית.

    רמת הפגיעות של הצמח: סכנת הכחדה חמורה.
  • כַּדּוּרָן עָנֵף (Sparganium erectum) – צמח-מים מזדקר רב-שנתי עם קנה-שורש (דומה לסוף). הצמח זקוף, גבהו 50-100 ס"מ. העלים דמויי רצועה והם זקופים מעל למים. משמש כאתר מחיה וקינון לעופות מים, הנזונים מהפירות. גדל בגדות של בריכות, נחלים ותעלות של מים קבועים וזכים. צמח-מים המאכלס בדרך כלל מקווי-מים צלולים ורבי שפיעה. קיימים מספר פרטים ששרדו בירקון, פרטים אלו מוגנו נגד פגיעה פיזית וסביבתם שופרה למצב אופטימלי למין זה. בנוסף נלקחו מס פריטים לריבוי ויצירת גן מקלט למין זה בבריכת הלבנון שבגן לאומי מקורות הירקון. לאחר שהוא יתבסס בגן המקלט, רשות הנחל תבצע העתקה של השתילים לסביבת הנחל כחלק משיקום גדת נחל שרשות הנחל מבצעת.

    רמת הפגיעות של הצמח: פגיע
  • גּוֹמֶא הַיַּרְקוֹן(  Cyperus corymbosus)  גומא רב-שנתי שגבעוליו זקופים, מתנשאים לגובה של 100-180 ס"מ. הצמח גדל בגוש רחב בבסיסו (זהו קנה-שורש מורחב) הנושא 10-20 קנים בלתי מתפצלים וחסרי עלים. הקנה עגול בבסיסו ומשולש בחלקו העליון. השם העברי של הצמח מטעה במקצת; אמנם הוא נמצא לראשונה בירקון, אך מאז הוא נכחד שם ועיקר תפוצתו בישראל כיום היא בעמק החוּלה. בישראל בתי הגידול האופייניים הם שולי נחלים ופלגים הנובעים ממעיינות. בשנת 2018 הוקם גן מקלט של גומא הירקון בצמוד לבריכת הלבנון שבגן לאומי ירקון. בכול עבודת שיקום גדת נחל שרשות הנחל מבצעת הגומא גם מושב. המקום הראשון שהגומא הושב אליו הוא סולם הדגים בעשר טחנות, שם הוא מתפתח יפה.

    רמת הפגיעות של הצמח: סכנת הכחדה חמורה.

.

דילוג לתוכן