מגדל צדק – מירבל (יפה נוף) 
מה רואים? מכלול מבני אבן מהתקופה העות'מאנית הבנויים על שרידי מצודה צלבנית. מגדל צדק הוא אתר ארכיאולוגי ממנו ניתן לערוך תצפית על האזור, בתחום גן לאומי.
סקירה היסטורית: הישוב התקיים ברציפות לאורך כל תקופות ההיסטוריה בשל שליטתו הטובה על דרום השרון ואגן הירקון, והיווה חלק ממערך הביטחון של העיר אנטיפטריס ששכנה סמוך למעיינות.
בתקופה הצלבנית (המאה ה- 12 לספירה) קיבל המקום חשיבות ונקרא "מירבל", שפירושו יפה נוף. בתקופה העות'מאנית (המאה ה- 19 לספירה) ישב במקום ערבי בשם צאדק אל-ג'מעיני אשר עסק בשוד וגבייה בלתי חוקית של מיסי מעבר בדרך הראשית ("דרך הים") שלרגלי הגבעה. על שמו נקרא המקום מג'דל צאדק, ובעברית: מגדל צדק.

גן לאומי אפק – אנטיפטריס
מה רואים? המצודה העות'מאנית "בינאר באשי" היא השריד הבולט ביותר במקום. המצודה בנויה על בית מושל מהתקופה הכנענית ולצדה שרידי העיר הרומית – ביזנטית אנטיפטריס (אפק).
סקירה היסטורית: הישוב בתל-אפק לא פסק מלהתקיים במשך 5,000 שנה, החל מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2-4 לספירה) הפכה אנטיפטריס לעיר המרכזית באזור ונהנתה ממעמדה כצומת מרכזי במערכת הכבישים שסלל השלטון הרומי בארץ ישראל. אנטיפטריס, יחד עם מירבל, שלטה על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון.
המצודה העות'מאנית בראש התל נבנתה בשנת 1571 על ידי הסולטן סלים השני ונקראה "בינאר באשי", שפירושו ראש המעיין.

הפילבוקס – הרכבת
מה רואים? עמדת שמירה על מסילת הרכבת מפתח-תקווה לראש-העין, שפעלה בתקופת המרד הערבי (מאורעות 1936-1939).
סקירה היסטורית: לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר הפכה ראש-העין להיות תחנה בקו המסילות חיפה – קונטרה, גדלה השאיפה להקל על משלוח סחורת פרי הדר הישר למצרים, וכך נולד הרעיון להקים רכבת מפתח-תקווה לראש-העין.
המרד הערבי בין השנים 1936-1939 (מאורעות תרפ"ו-תרפ"ט) העלה את חשיבות הרכבת כיוון שנחסמו למעבר תחנות אחרות. בתקופה זו הוקם הפילבוקס, ששימש עמדה לשומר המסילה מפני הפורעים הערביים. השמירה הוטלה על "חיל נוטרי הרכבת". השםPill Box נובע מצורת העמדה, המזכירה קופסת תרופות.

חוות קאסר
מה רואים? שרידי חווה חקלאית ובה באר עם מתקן אנטיליה לשאיבת מים ובריכת אגירה.
סקירה היסטורית: הבאר ובריכת האגירה נבנו בשנת 1878 על ידי סוחר ערבי נוצרי מיפו בשם סלים אל-קאסר אשר קנה את השטח והחליט להקים עליו חווה חקלאית. בשנת 1895 נקנתה החווה על ידי הברון רוטשילד שהעבירה לרשות פתח-תקווה עבור ניסויים חקלאיים.
כיום נכללת חוות קאסר בתחומו של הגן הלאומי מקורות הירקון. הבאר נמנית על רשימת האתרים ההיסטוריים הראויים לשימור שהוכנה על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

בית הבטון
מה רואים? מבנה בטון בן שתי קומות שנבנה בשנת 1912 ושימש כבית משאבות של חברת ההשקיה "פלשתינה". המבנה השתמר כמעט בשלמות ומזכיר, בצורתו החיצונית, את חזיתה של "גימנסיה הרצליה" – סגנון ארצישראלי ישן.
סקירה היסטורית: חברת ההשקיה "פלשתינה" נוסדה על ידי בצלאל יפה במטרה לספק מים לפרדסי הסביבה. לאחר מותו נמכר הבית לחברת "ירקון" שבבעלות חברת החשמל. בית הבטון הינו אתר ייחודי בארץ ובעל ערך היסטורי רב כמבנה הראשון בישראל שנבנה מבטון וכמפעל שראשיתו אספקת מים לפרדסים באמצעים מודרניים.
בית השאיבה נמצא על גדת הירקון, בסמוך לכפר הבפטיסטים, ודרומית לכביש חוצה שומרון (כביש מס' 5).

אתר ההתיישבות "ירקונים"
מה רואים? שרידי ניסיון ההתיישבות של קבוצת "ירקונים" על גדת הירקון בשנת 1880.
סקירה היסטורית: לאחר יסוד המושבה פתח-תקווה התיישבו על שפת הירקון כמה מאנשי פתח-תקווה וירושלים, שבחרו בירקון כאתר התיישבות בשל הקרבה למקורות מים. המתיישבים החדשים רצו להקים ישוב שכלכלתו תתבסס על דיג וחקלאות, אולם המקום היה מוכה קדחת. בקיץ השנה הראשונה הפילה הקדחת חללים רבים בקרב המתיישבים, ובחורף הציף הירקון את בתיהם של הנותרים כאשר עלה על גדותיו והמתיישבים נאלצו לעזוב. במקום מונצח זכרם של המתיישבים בכתובת אבן גדולה.

תל קסילה
מה רואים? תל ארכיאולוגי שראשיתו עיר נמל פלשתית מתקופת השופטים ובה מקדשים ובתי מגורים. למרגלות אזור המקדשים והמגורים קיים ביתן מיוחד ובו תצוגה של הממצאים שנמצאו בתל-קסילה. בתל קיימות שלוש שכבות ישוב פלישתי שנגלו במהלך חפירות שנערכו באתר. כמו כן נחשפה רצפת בית כנסת שומרוני מהתקופה הביזנטית.
סקירה היסטורית: ראשיתו של הישוב בתל-קסילה בתקופת השופטים עם הקמת עיר נמל מרכזית. העיר הפלישתית עברה שלושה שלבי התפתחות במשך 150 שנה, מיסודה בשנת 1150 לפנה"ס ועד חורבנה בדליקה, כנראה, בידי צבאות דוד בשנת 980 לפנה"ס.
במלחמת העולם הראשונה שימש תל-קסילה כמוצב תורכי נגד הצבא הבריטי שהתקדם מדרום לכיוון הירקון.
התל נמצא בתחומיו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב וקיבל את שמו משדות בשם זה, אשר נמצאים מעבר לשטח התל.

תל קנה
בעבר נקרא תל "אלמורמר", בקרבתו מצויים נחל הדר ונחל קנה. לאחר שפרדס בחרייה נעקר, הוא נראה מכל הצדדים מגודר בגדר צברים ולרגליו בצד מערב עצי זית עתיקים, שנטעו בתחילת המאה מייסדי הפרדס. תל קנה הוא אחד משרשרת התלים לאורך הירקון ומצטרף לתל קסילה בתל אביב, תל גרישה ברמת גן ותל אפק שבראש העין. תל קנה אומנם לא נחפר עוד ונחקר ביסודיות כמו שאר התילים אך נסקר מספר פעמים. ההיסטוריה של התל מלמדת על רצף התישבותי מימי הכנענים ועד ימי שיבת ציון, וכמו כן נמצאו בו ממצאים הפניסטים ורומים ביזנטיים וערביים.