איכות מים
מתאימה לשייט

דגל איכות מים

מערכת הנחלים

מדינת ישראל היא צרה וארוכה לא רק בגבולותיה המדיניים אלא גם בגבולות ההידרולוגיים. הים התיכון במערב ונהר הירדן במזרח הם בסיסי הניקוז לנחלי ישראל למעט נחל הערבה שמתנקז למפרץ אילת. קו פרשת המים, בהרי יהודה והשומרון והרי הגליל, נמצא פחות או יותר באמצעיתה ומשום כך, מדינת ישראל משופעת בנחלים קצרים עם אגני היקוות קטנים, לפחות ביחס לנהרות באירופה ובאמריקה.

הנחלים נוצרו במהלך עשרות אלפי שנים שבהם ירדו גשמים על הרי יהודה והשומרון, השפלה ומישור החוף אשר התנקזו לבסיס הניקוז – כלומר לים התיכון. נחלי החוף שמנקזים את הרי השומרון נוצרו בתקופה הניאוגנית או אפילו בתקופת הפלייסטוקן. תקופת הניאוגן החלה, לפי הגדרת יחידות הזמן הגיאולוגי, לפני 25 מיליון שנים. הגשמים ותהליכי בליה וסחיפה יצרו את התכסית שאנו מכירים היום. ההצפות אירעו בעיקר באזורים מישוריים כמו מישור החוף ועולם החי והצומח התאים עצמו ליחידות הנוף ולבתי הגידול שנוצרו. כלומר, האקוסיסטמה שנוצרה היתה נתונה להפרעות טבעיות, ללא השפעה של האדם.

21 נחלים נשפכים לים התיכון באזור שבין ראש הנקרה לבין רפיח, הגבול עם מצרים, חלקם איתנים וחלקם נחלי אכזב. חלקים של שני נחלים, הירקון ונחל תנינים, ניזונים ממעיינות שהם מוצאי קליחה של אקויפר ירקון-תנינים. יתר הנחלים ניזונים בחלקם על ידי מעינות קבועים או עונתיים וכולם מוליכים מי נגר בחורף. רובם של הנחלים מזוהם בשפכים סניטרים ותעשיתיים ברמות שונות.

הירקון, כמו כל הנחלים, הוא יציר הטבע פרי אלפי שנות גשמים וזרימות שחתרו אפיקי זרימה בדרכם לבסיס הניקוז, הים. הירקון מהווה יחידה הידרולוגית מוגדרת, שהתהליכים בו הם דינמיים, נמשכים גם היום, ולעולם לא יפסקו. ההבדל הוא שהיום אנו רואים את הנחל "תוך כדי" ומבינים שמעשינו מהווים התערבות המשפיעה על התהליך ועלינו, לרוב באופן שלילי.

נחל הירקון מנקז אזור המשתרע מקו פרשת המים הארצית בהרי יהודה והשומרון ועד לים התיכון, שטח של כ – 1800 קמ"ר. יובלי הנחל, ערוצי הניקוז, יוצאים רובם בהר ועוברים בשפלה ובמישור החוף. השטח המישורי הוא כ- 25% מכלל אגן ההיקוות, השטח המנוקז על ידי מערכת היובלים, והוא כולל פעילות אנושית אינטנסיבית של חקלאות, התישבות ופעילויות נגזרות. מבחינת כמויות המים הזורמים בירקון, הוא במקום השני, אחרי הירדן. מבחינת שטח אגן, הירקון נמצא במקום שלישי אחרי הנחלים בשור וירדן.

יובלי הנחל, ערוצי הניקוז, יוצאים רובם בהר ועוברים בשפלה ובמישור החוף. השטח המישורי הוא כ- 25% מכלל אגן ההיקוות, השטח המנוקז על ידי מערכת היובלים, והוא כולל פעילות אנושית אינטנסיבית של חקלאות, התיישבות ופעילויות נגזרות. מבחינת כמויות המים הזורמים בירקון, הוא במקום השני, אחרי הירדן.

אגן ההיקוות מחולק לשני תת-אגנים: ירקון ואילון. שניהם מנקזים שטח דומה, כ- 900 קמ"ר כל אחד. היובלים העיקריים של תת-אגן הירקון הם: קנה, רבה ושילה. היובלים העיקריים של תת-אגן אילון הם: בית-עריף ונטוף.

הממוצע הרב-שנתי של הגשם באגן נא בין 600 מ"מ באזור המערבי ל – 500 מ"מ באזור המזרחי. הכמות המרבית נמדדה בתחנת בית-דגן, 1100 מ"מ, בחורף 1991-92, וההסתברות לכמות עונתית זו חושבה ל – 3%.

גבולות אגן הירקון, נחל הירקון ויובליו.

 

חיבור נחל איילון (בחלק השמאלי התחתון של התמונה) לנחל הירקון (בחלק הימני התחתון). נחל הירקון ממשיך מהנקודה הזו כ-3 ק"מ עד לים.