איכות מים
מתאימה לשייט

דגל איכות מים

מקורות זיהום, טיפול ומניעה

הפגיעה בירקון נכרת החל מסוף שנות ה –50. עד אז שפעו ממעיינות מקורות הירקון כ- 25,000 מטר מעוקב של מי מעיינות לתוך הנחל בשעה. בסוף שנות ה –50 החלו לשאוב ממי המעיינות לטובת אספקת מים לשתייה ולחקלאות ומאז כמות מי המעיינות המגיעה לירקון נמצאת בירידה מתמדת. היום מוזרמים לנחל 200 מ"ק לשעה מי קידוחים, על פי הקצאה של נציבות המים. כמות זו היא פחות מ – 1% מהשפיעה המקורית. הירידה בשפיעה מבטלת למעשה כל סיכוי למיהול ומקטינה את כושר הטיהור העצמי של הירקון.

הפגיעה בנחל החמירה עם התפתחות הערים שסביבו והמעבר מבורות ספיגה למערכות ביוב מרכזיות. תהליכי העיור הביאו לכך שבנחל זרמו בעבר שפכים תעשייתיים, שפכים ביתיים גולמיים וקולחים באיכות ירודה.

לקראת שנות ה- 60-70 הוקמו באזור מתקנים לטפול בשפכים (מט"ש) אשר נועדו להקל על המצב, אולם הקולחים היו באיכות ירודה, ותהליך זיהום ערוץ הירקון נמשך.

התגברות העיור והירידה בכושר הטיהור העצמי גרמו לכך שהמשקל היחסי של מי הנגר, שנוצרים בזמן הגשמים, עלה. יחד עם מי הנגר מגיעים לנחל מזהמים רבים אשר שוקעים בקרקעית או נשארים מומסים. המזהמים כוללים שמנים ודלקים, חומרי הדברה, מתכות כבדות, סחף ופסולת מסוגים רבים. המזהמים מגיעים לנחל עם הגשמים הראשונים, כאשר כמעט ולא הייתה כל זרימת מים בירקון ולכן כאמור ,השפעתם השלילית הייתה משמעותית ביותר.

היום מתקני הטיפול בשפכים (מט"ש) שודרגו בשנים האחרונות, ומזרימים לנחל מי קולחים ברמת טיפול גבוהה, שלישונית. קולחי המט"ש המשותף לכפר סבא ולהוד השרון מוזרמים למערכת 'אגנים ירוקים' שהוקמו בשנת 2013. האגנים הם  בריכות רדודות ובהם צמחי מים וחצץ מסוגים שונים, ותוך כדי מעבר המים דרכם מתרחשים תהליכים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים, המביאים להרחקה של חלקיקים ומזהמים. מי הקולחים ממכוני המט"ש עוזרים להתחדשות הנחל ולהתמודדות טובה יותר עם מקורות הזיהום השונים. כתוצאה מכך חל שיפור באיכות המים המוזרמים לנחל.

נחל הירקון נמצא באזור המפותח ביותר בישראל, שנתון ללחצי פיתוח אדירים. כתוצאה מכך, מגיע לנחל זיהום ממקורות לא נקודתיים: מדובר על זיהום שמגיע לנחל משטחים חקלאיים ואזורים אורבניים שמתנקזים לירקון בזמן גשם. מי הנגר מכילים חומרי הדברה, חומרי דישון, שמנים ודלקים, סחף, דטרגנטים וחיידקים רבים.  הריכוזים הגדולים של מזהמים אלה מגיעים לנחל באופן מרוכז בעיקר עם הגשמים הראשונים. הטיפול במזהמים לא נקודתיים נעשה בעיקר על ידי מניעת האפשרות להגעתם לדרכי הניקוז. מדובר על ממשק נכון של שטחים חקלאיים, קירוי אזורים שבהם מטופלים חומרים מזהמים ומערכות להפרדת המזהמים ממי הנגר.

סקר מזהמים

רשות נחל הירקון הזמינה עבודה חדשנית שמטרתה לייצר סל כלים שבאמצעותו אפשר יהיה לצמצם את הזיהום של הנחל בכל האגן. העבודה כוללת  סקר מזהמים מקיף, על-מנת להבין את מקורות הזיהום הקיימים והפוטנציאליים כלפי הנחל וסביבתו, את השפעת הזיהום ואת היסטורית הזיהומים שפקדו את הנחל ואת האגן בכלל, את נסיבות ודרכי כניסת מזהמים לנחל, כולל הבנה של הכלים הסטטוטוריים והאחרים הזמינים לרשות הנחל ולגופים הנוספים, חברי הרשות ואחרים, להתמודד עם הנושא.

העבודה על המסמך צפויה להסתיים עד סוף 2020.