איכות מים
מתאימה לשייט

דגל איכות מים

בתי גידול אקווטים

באזור הירקון היו בעבר שטחים גדולים מאוד של ביצות ושטחים מוצפים לפרקי זמן שונים, שהיו חלק חשוב ובלתי נפרד של המערכת האקולוגית. הורדת מפלסי מי התהום והצמצום בשפיעת המעיינות לאורך השנים, בנוסף לפעולות ניקוז באזור, גרמו להיעלמותם של בתי גידול אלה.

במסגרת הרחבת המורכבות המבנית של בתי הגידול במערכת נחל, הוכשרו מספר מקומות בגדות הנחל בהם שיפוע הגדה שונה כך שנוצרה גדת נחל נמוכה ואופקית המהוה בית גידול לח שמושפע מהמים בנחל. נשתלה צמחיית בתי גידול לחים  וניטעו עצים.

בתי גידול לחים מייצגים טיפוס בית גידול מאוים. קצב הפגיעה בבתי גידול לחים בעולם גבוה בהשוואה לבתי גידול אחרים. בישראל המצב דומה לאזורים יובשניים או יובשניים למחצה בהם הלחץ על בתי הגידול הלחים הוא הגבוה ביותר. התחרות על מקורות המים מלווה בניצול יתר והתייבשות מקווי מים עיליים. זאת בשילוב עם המרה של שטחים מוצפים לשטחי חקלאות ועיור, פגיעה במבנה הנחל ובמורכבותו, הזרמה של מזהמים לאפיקי נחלים וחדירה והתבססות של מיני צומח וחי פולשניים. כל אלו  פועלים במקביל ובמשולב לפגיעה בבית הגידול ובמאכלסיו, בכלל זה חברת הדגים. באופן פוטנציאלי הפגיעה בחברת הדגים גבוהה בהשוואה לפגיעה בבעלי חיים יבשתיים מאחר וגודלם של חלק ניכר מגופי המים היבשתיים הוא מוגבל או מצומצם, גופי מים רבים מבודדים דרך קבע מגופי מים שכנים ובתי הגידול האקווטיים מנקזים באופן טבעי את השטחים שסביבם ויוצרים "מלכודת למזהמים".

ההשפעות הנ"ל ניכרות היטב בחברת הדגים של ישראל. מתוך 32 מיני דגים מקומיים של מים פנימיים בישראל כ- 19% מהמינים נכחדו. מבין המינים שנותרו, קרוב למחצית מאוימים או שנמצאים בסיכון. הספר האדום של החולייתנים בישראל מגדיר שישה מינים בסטאטוס סכנת הכחדה חמורה. ברשימת המינים האדומים של ה- IUCN מוגדרים מינים נוספים בסטאטוס סכנת הכחדה חמורה (critically endangered, מין אחד), בסיכון (endangered, שלושה מינים) או מאוימים (vulnerable, שני מינים). ישנים עדיין מינים שמצב האוכלוסיות בישראל ובעולם טרם הוערך ויתכן וגם אוכלוסיותיהם מצטמצמות.