איכות מים
מתאימה לשייט

דגל איכות מים

טחנות קמח היסטוריות

מי הנחל שימשו לאורך ההיסטוריה כמקור מים, כמקור להספקת אוכל (דגים), בתקופות מסויימות גם לתחבורה, וכן כמשאב של אנרגיה זמינה ולא מתכלה, לצורך הנעת טחנות קמח גדולות.

לאורך הירקון הגיעה לשיאה פעולת חמש טחנות הקמח, שלצד אחדות מהן התפתחו כפרים קטנים: אל-מיר, פרוחיה וג'רישה, לאורך שולי אגן הירקון נוסדו כפרים כגון פג'ה ואום-מלבס (פתח-תקוה). לעיתים שימשו הסכרים של טחנות הקמח כגשרים. להלן פירוט "על קצה המזלג" על חמשת טחנות הקמח המשמעותיות לאורך הנחל.

באתר מופיעה מפת שבילים למטיילים ברגל ובאופניים, אותה ניתן להדפיס בקישור זה >> . במפה זו מצויים כל אתרי הביקור, והיא תקל עלייך את ההתמצאות.
לפני היציאה לטיול, אנא קרא/י בעיון את הוראות הבטיחות.

רשות נחל הירקון מאחלת לך טיול נעים ומהנה!

טחנות קמח לאורך הירקון

תמונהפרטים
טחנת אל מיר

טחנת אל-מיר
מה רואים? שרידי טחנת הקמח הראשונה במעלה הנחל, בה שלוש תקופות בניה: התקופה הרומית-ביזנטית, התקופה הצלבנית או הממלוכית, והתקופה העות'מאנית.
סקירה היסטורית: טחנת אל-מיר היא טחנת הקמח הראשונה מבין חמש הטחנות שפעלו לאורך הירקון ובשל קרבתה לאנטיפטריס (אפק) כנראה גם הקדומה ביותר. שמה הערבי "מעבר", כשמו של הכפר הערבי במקום. מקור השם כנראה בעובדה שקירות הטחנה שמשו גשר לחציית הנחל. הטחנה פעלה עד שנות ה- 80' של המאה ה- 19. טחנת אל-מיר מצויה כיום בתחומו של הגן הלאומי "מקורות הירקון".

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

טחנת אבו-רבאח
מה רואים? טחנת קמח שהוקמה בסוף המאה ה- 19 על ידי השיח אבו-רבאח בסמוך לטחנה קדומה שהייתה הרוסה. מבנה הטחנה הדרומית שוקם במהלך שנת 2003.
סקירה היסטורית: בשנת 1913 במסגרת שכלול הטחנה הותקנו בה שתי טורבינות מודרניות יחסית מגרמניה שהחליפו את גלגלי העץ. בשנת 1917, לאחר נסיגת התורכים ופיצוץ גשרי הירקון, עלה ערכה של הטחנה, בהיותה גשר מעבר יחיד על הירקון.
בין השנים 1936-1948 הייתה לטחנה היחידה שפעלה, הודות לציודה המודרני ודרכי הגישה הנוחות שהובילו אליה. במהלך מלחמת השחרור הפסיקה הטחנה לפעול ובשנת 1959 הופסקה פעולתה באופן סופי בשל יסודו של מפעל ירקון-נגב.

טחנת פארוחיה

טחנת פרוחיה
מה רואים? שרידי תעלת הטייה של טחנת קמח אשר פעלה בקרבת הכפר פרוחיה והופעלה על ידי עבדיו הכושים למחצה של השבט הבדואי אבו-קישק.
סקירה היסטורית: טחנת פרוחיה ידועה לנו רק ממפות וכתובים בשל הריסתה עד היסוד בתחילת המאה ה- 20. טחנת פרוחיה היתה בשימוש עד סוף המאה ה- 19 ותהליך הריסתה היה מהיר: אנשי פרוחיה השתמשו באבני הטחנה לבניית בתים, סלילת כביש ולצרכי הצבא במלחמת העולם הראשונה.
באתר הטחנה היו בעבר טחנת קמח וגשר וכיום נמצאת בו תחנת מיתוג חשמל.

10 טחנות

תחנת אל-הדר (עשר טחנות)
מה רואים? טחנת אל-הדר הינה הטחנה הגדולה והמרשימה בטחנות הירקון וייתכן שאף בישראל כולה. השרידים היחידים שניתן לראות כיום בשטח הם הקיר המערבי של הטחנה הצפונית וקיר שהיווה חלק מהסכר הדרומי.
סקירה היסטורית: בניית הטחנה החלה כבר בתקופה הרומית. בשיא פעילותה פעלו בטחנה לפחות עשרים זוגות של אבני ריחיים, אולם שמה הוענק לה בתקופה שפעלו בה רק עשרה זוגות. הטחנה הפסיקה לפעול בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר התורכים פוצצו את הגשר והסכר בשעת נסיגתם.

7 טחנות

טחנת גריסה (ג'רישה) – שבע טחנות
מה רואים? שרידי מכלול שלוש טחנות קמח מן המאה ה- 19, הממוקם על גבי שרידים קדומים יותר. באתר סכר אבנים וגשר עץ מעל נתיב מים צר.
סקירה היסטורית: מקור השם "שבע טחנות" בשבע מערכות טחינה שפעלו במבנה המערבי במכלול הטחנות. המילה גריסה בשם המקום מעידה על פעולת הטחינה במקום. הטחנה המערבית פעלה ברציפות במשך כבר מהתקופה העות'מאנית, שתי הטחנות הנוספות הוקמו במאה ה- 19. המכלול פעל עד שנת 1936.
שרידי סכר קדום שימשו בסיס לסכר האבנים שנבנה לא מזמן ומאפשר את חציית הירקון.
האתר "שבע טחנות" נמצא בתחום פארק גני יהושע.
מאמר על אתר שבע טחנות, מתוך מגזין אגן הירקון – אתרים ומסלולי טיול, בהוצאת החברה להגנת הטבע וחוגי הסיירות של החברה.