איכות מים
אינה מתאימה לשייט

דגל איכות מים

מדידות רציפות במי נחל הירקון

בשנים האחרונות מבצעים חוקרים ממכון צוקרברג לחקר המים (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) מחקר על השינויים היומיים, העונתיים והרב שנתיים באיכות המים בירקון. צוות החוקרים כולל את פרופ' שי ארנון, צפריר אדר ונעם יוגב אשר מתפעלים את מערך הניטור ומפתחים אלגוריתמים להערכת מצב הבריאות של הנחל. נתונים על איכות המים נמדדים ע"י חיישנים מתקדמים המשדרים את הנתונים בזמן אמת לחוקרים ולמקבלי ההחלטות ברשות נחל הירקון ומסייעים באיתור של  אירועי זיהום וקבלת החלטות לגבי פעולות שיקום בנחל.

מה רשות הנחל לומדת מהנתונים?

הרשות מעוניינת להבין כיצד הנחל מתנהג לאורך השנה, מה הדינמיקה של איכות המים בנחל, וכיצד ניתן לשפר את איכות המים. על מנת לשפר את איכות המים, חשוב להבין את התהליכים שמתרחשים בנחל באופן שוטף ולכן אנו משתפים פעולה עם צוותי מחקר מאוניברסיטאות שונות בארץ.

מארז החיישנים שהותקן בנחל הוא מהמתקדמים בעולם וכולל כחמישה עשר פרמטרים שונים שבעזרתם מוערך מצב הבריאות של הנחל. את ערכי המדדים החשובים ביותר ניתן לראות בזמן אמת

בקישור הבא >>

הסבר על המדדים:

  1. מפלס מים בנחל (מטר מעל החיישן) – מפלס המים בחיישן מתאר את הגובה היחסי מעל החיישן. בקיץ הגובה מעל החיישן הוא כ- 0.2 מטר. מפלס זה נמצא כארבעה מטר נמוך משביל האופניים בפארק. אירוע גשם חזק יגרום לשיטפון שיעלה את המפלס מעל למטר אחד. ממפלס המים ניתן לחשב את הספיקה שזורמת בנחל.
  2. חמצן (% רוויה) – החמצן במים הכרחי לקיום חיים בריאים בנחל. ריכוז חמצן של-100% מתאר מצב שהמים לא יכולים לקלוט יותר חמצן מהאויר. ריכוז קטן מ-100% מעיד כי מתבצעת נשימה ע"י בעלי חיים וחיידקים בנחל. כאשר ריכוז החמצן יורד מתחת ל- 25% מתפתחים תנאי עקה למערכת האקולוגית.
  3. טמפרטורה (מעלות צלזיוס) – טמפרטורת המים משתנה בהתאם לעונות השנה ונעה בד"כ בין 30 מעלות בקיץ בשיא ו-14 מעלות בחורף. באירועי גשם ישנם שינויים חדים יותר בטמפרוטורה. שינויי טמפרטורה משפיעים על פעילות בעלי החיים וגם על ריכוזי החמצן (מים קרים יכולים להמיס יותר חמצן).
  4. מוליכות חשמלית µS/cm)) – מדד זה מתאר היכולת של המים להעביר חשמל ומהווה מדד לכמות המלחים במים. ככל שהערך יותר גבוה, המים מוליכים יותר טוב, וריכוז המלחים גבוה יותר. רוב ימות השנה המוליכות החשמלית נעה בין 1000 ל- 1200. בזמן שיטפון נמהלים מי הנחל במי גשם שמכילים מעט מאוד מלחים והערך של המוליכות החשמלית יורד. בהתאם לירידה במוליכות החשמלית אנחנו יכולים לחשב את כמות מי הגשמים שזורמת בנחל.
  5. עכירות (NTU)– מדד זה מבטא את צפיפות החלקיקים במים. ככל שהעכירות גבוהה יותר, פחות אור חודר לעומק גוף המים ויורדת האפשרות של אצות בגוף המים לבצע פוטוסינתזה (תהליך המעשיר את המים בחמצן). חלקיקים יכולים להיות ממקור גיאולוגי (לדוגמא: חרסיות) או ביולוגי (לדוגמא: אצות). במהלך הקיץ העכירות האופיינית נעה בין 50 ל-70. בזמן שיטפון פועלים כוחות חזקים מהזרימה על קרקעית הנחל ומרחיפים חומר שמעלה את העכירות. בשיטפונות חזקים העכירות עשויה לעלות מעל NTU העכירות גם מאפשרת לנו לחשב את כמות החומר שמניע הנחל מהיבשה לים תיכון