איכות מים
מתאימה לשייט

דגל איכות מים

מחקר איפיון פסולת בנחל

תכנית "נחל ליד הבית" היא ראשונה מסוגה בארץ, אשר מערבת תושבים במחקר אזרחי בנושא פסולת בנחל. עד היום לא בוצעו מחקרים אקדמיים אשר סוקרים וחוקרים את נושא הפסולת בנחלי ישראל, על-כן איסוף נתונים ראשוניים בליווי חוקרת בנושא פסולת, הם סנונית ראשונה חשובה בהבנת אופי הפסולת אשר מושלכת או מגיעה לנחל, ושכמות משמעותית ממנה מגיעה בסופו של דבר גם לים.

מחקרים מראים כי השתתפות בסקרי פסולת, במסגרת מדע אזרחי, מגבירה את המודעות לבעיית הפסולת בסביבה, מעצימה את תחושת האחריות ומעודדת את התושבים להיות מעורבים. ממיון פרטי פסולת שנאספו ניתן ללמוד אילו סוגי פסולת נפוצים, כיצד הם מגיעים לנחל ומה הקשר בין הפסולת לחיי היום- יום בעיר. נתונים שנאספו בחופי הים במסגרת מדע אזרחי במהלך 13 השנים האחרונות על סוגי הפסולת העניקו תובנות להתמודדות עם בעיה עצומה וגוברת זו.

ביצוע ניטור פסולת משפך הירקון (ימין) וממלכודת הפסולת (שמאל).

מחקר איפיון הפסולת בירקון כולל: הכרות עם נחל הירקון, איסוף נתונים ואפיון סוגי הפסולת, זיהוי מקורות הפסולת, גיבוש המלצות ודרכי השפעה והעלאת מודעות הציבור. התכנית מתקיימת במרכז קהילתי מגיד – שכונה מקיימת הצפון הישן, ומלווה על-ידי הרשות לאיכות סביבה וקיימות, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדע ורשות נחל הירקון. המחקר בהנחיית דר' גליה פסטרנק, מומחית לזיהום ים, ניטור והפחתת פסולת.

המחקר החל בספטמבר 2019, בתכנית הכשרת התושבים. לאורך השנה התושבים אוספים נתונים, מנטרים בשטח במקומות שנקבעו מראש לאורך הנחל במקטע הנקי (בין אתר 7 טחנות בגני יהושע עד לשפך הירקון בים), ומנתחים תוך כדי התהליך את הממצאים. הניטור השנתי משמעותי, מכיוון שהגשמים משפיעים רבות על מערכת אגן הניקוז של הירקון, וגם על התנהגות האדם לאורך הנחל, לכן ייתכן ותמצא פסולת בעלת מאפיינים שונים בעונות שונות.

לאחר פעילות השנה הראשונה ייבחרו דרכי פעולה לשיפור המצב הנוכחי, כתלות בממצאי המחקר: האם הפסולת שמגיעה היא בעיקר ממבקרים, לכן חשוב לייצור מודעות ציבורית להשלכות של פסולת על הסביבה ולהגביר את הניקיון במרחב הציבורי? האם הפסולת מגיעה מהשטחים הפתוחים של הנחל, ומאופיינת בעיקר בחומרים הקשורים לחקלאות ובנייה ולכן הפעולות הן מול רשויות האכיפה?

 

רקע ליוזמה

פסולת בסביבה, ובעיקר פלסטיק, מהווה מפגע חמור המאיים על החי והצומח, כמו גם על רווחת הציבור. מדענים מעריכים כי יותר מ-8 מיליון טונות של פלסטיק נכנסים לאוקיינוס מדי שנה, ואם הפעילות לא תשתנה, תוך עשור יימצא בים קילו של פלסטיק על כל 3 קילו של דגים. לאשפה בים יש השלכות חמורות על המערכת האקולוגית, וכמובן על בני-האדם. סקרים חופיים ותת מימיים שנעשים בעולם וגם בארץ, בהם נאספים נתונים על הפסולת המצטברת בסביבה הימית ומקורותיה, עוזרים לקביעת מדיניות להפחתת הפסולת הימית.

נחל הירקון, המהווה מערכת אקולוגית מורכבת וייחודית, יחד עם היותו מקום מרגוע לתושבים, וריאה ירוקה למטרופולין גוש דן, סובל אף הוא מבעיית פסולת רבה. חלקה מצטבר לאורך גדותיו, חלקה שוקע עד לתקופת הגשמים וחלקה ממשיך וזורם לים. רשות נחל הירקון והרשויות המקומיות לאורך הנחל אמונות על איסוף ופינוי הפסולת. לאורך השנה נאספות כמויות עצומות של פסולת, שפוגעות במערכת הטבעית של הנחל לאורך זמן גם לאחר פינויה, ושמפריעות להנאה השלמה מהטבע בירקון.

מלכודת הפסולת בתחום ת"א